מצפור אסף סיבוני

נתונים כלליים: סוג הסיור: תצפית זמן המסלול: שעה רמת קושי: נמוכה שירותים: אין. דרכי הגעה: לבאים מצפון נוסעים דרומה בכביש 4 עד צומת יד מרדכי. פונים שמאלה (דרומה) בכביש 34 ונוסעים כ-6.5 ק"מ עד לפנייה ימינה לכיוון כפר עזה וכביש 232. מעט אחרי הפניה לקיבוץ מפלסים, בעיקול, פונים ימינה לכיוון "חץ שחור", פונים שוב ימינה וממשיכים כ-2 ק״מ עד שמגיעים לפניה שמאלה לדרך עפר המטפסת אל המצפור, נוסעים עד לרחבת החניה שלפני המצפור. לבאים מדרום נוסעים בכביש 34 לכיוון יד מרדכי, ובסמוך לצומת שדרות פונים שמאלה (מערבה) לכיוון קיבוץ נירעם. לפני שער הקיבוץ ישנה פניה שמאלה לכיוון המוזיאון, פונים וממשיכים כ-1.5 ק״מ עד שמגיעים למצפור מאגר נירעם. ממצפור מאגר ניר עם ממשיכים דרומה כחצי ק"מ, פונים ימינה ונוסעים עוד כחצי ק"מ עד לרחבת החניה שלפני המצפור. על המצפור: במרכז המצפור תלויים 20 חלילי רוח המשמיעים צלילים כשהרוח נושבת, ומנגינתם מתפשטת בראש הגבעה. כל חליל מייצג שנה אחת משנות חייו של אסף, שבנעוריו נהג לרעות באזור זה את עדרי הבקר של נירעם. מהמצפור ניתן לצפות בציפורים המבלות במאגר, וניתן לזהותן באמצעות הציורים בלוחות הקרמיקה המשובצים במעקה שמול המאגר. המצפור מאפשר תצפית מעולה על רצועת עזה. ב- WAZE - מצפור אסף סיבוני סיפור חייו (מתוך יזכור – אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל) בן שלומית וסידנה. נולד ביום כ"ב בתמוז תשל"ו (20.7.1976) בקיבוץ ניר עם. בן בכור להוריו, לאמו ילידת הקיבוץ ולאביו יליד מרוקו. ילד יפה תואר, שערו בלונדיני ועיניו ירוקות, שובב, סקרן מאוד וחברותי. אסף גדל והתבגר בקיבוץ ניר עם, בקבוצת "תות". למד בבית החינוך המשותף "שער הנגב" מכיתה א' וסיים י"ב כיתות בהצטיינות. תלמיד מנומס, צנוע, אחראי, הסניגור של חבריו בפני המורים, בעל חוש הומור וכושר ביטוי מעולה, חבר טוב שתמיד נמצא בשביל כל אחד. עלם גבה קומה וחסון, המקרין בגרות ועוצמה. בסיום כיתה י"ב כתבה לו המחנכת שליוותה אותו שלוש שנים: "אסף יקירי, יש לך תכונות נהדרות כמו כושר מנהיגות, יושר, חן וכשרונות לרוב, יחד עם רגישות רבה. אני בפירוש צופה לך גדולות ונצורות...". אסף היה קשור בקשר עמוק לכל בני משפחתו. מגיל צעיר אהב לעבוד עם סבו בענף עדר הבקר ובילה שעות ארוכות עם העדר במרעה בגבעות שסביב הקיבוץ. אסף עסק בספורט בענפי אתלטיקה קלה, כדורגל וכדורסל, ואף נמנה עם קבוצת הכדורסל "הפועל שער הנגב" - נוער ובוגרים. במשך כשלוש שנים נרקמו יחסי חברות עמוקים בין אסף לחברתו הלנה, מתנדבת משוודיה, והשניים נסעו לטיול משותף לפני גיוסו. בראשית חודש דצמבר 1994 התגייס לצה"ל, ושירת בפלחה"ן נח"ל. במהלך שירותו עלה שלוש פעמים ללבנון, שם איבד כמה מחבריו. בלחץ מפקדיו יצא לקורס קצינים, אך כעבור זמן קצר חתם על ויתור, כדי להמשיך לשרת עם חבריו בלבנון. בעת שהותו במוצב "דלעת" שימש כרס"פ ולדברי חיילי היחידה ומפקדיה הצטיין ביחס אבהי וחברי לפיקודיו. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם אסף. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ ניר עם. בן עשרים ושבעה חודשים היה בנופלו. הותיר הורים, אח - יובל ואחות - דפנה. משפחתו הנציחה את זכרו של אסף במשחק כדורגל חגיגי שנערך מדי שנה ביום הולדתו, ואשר בסיומו מוענק גביע על שמו לקבוצה המנצחת. הופק גם הסרט "לזכור את אסף", המתאר את דמותו על רקע נופי הקיבוץ, ומלווה את אסף מילדותו ועד גיוסו לצבא והשירות בלבנון. וכן הוקם מצפור לזכרו הצופה אל שדות המרעה, שם רעה אסף את עדר הבקר של המשק. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה: "אסף, זכרונו לברכה, שירת כרב-סמל פלוגתי בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל. תואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי ומסור, ששאף לשלמות הביצוע בכל משימה שהוטלה עליו. הפגין נכונות לעזור ולסייע בכל עת. רקם מערכת יחסים ייחודית עם הסובבים אותו והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". סרן יאיר ברקת, מפקד היחידה בה שירת אסף, כתב למשפחה: "אסף היה רב-סמל פלוגתי, ובכל בעיה שעלתה תמיד ידע לתת את הפתרון הטוב והמהיר. אסף שימש כמקלען של הצוות במשך המסלול ובלט בחוסנו הפיסי והנפשי. אסף היה אהוד על חבריו לצוות ולפלוגה. אסף יחסר לנו כלוחם וכאדם". מתוך דברים שנשא עוז גביש, מפקדו של אסף מימי הטירונות וחברו, באזכרה במלאת שלושים לנפילתו: "אסף החסון, החזק, שהמאג בשבילו כאקדח, הכאב - תמריץ ואדרנלין לעוד, ושום קושי פיסי, מאמץ או מעמס לא מהווה גבול עבורו ולא ימחק את חיוך הפלאים. אסף החבר, שרעותו לאחיו בצוות שלנו היא בפירוש סמל, שראוי להתחנך על ברכיו. אסף, ההומור והצחוק מלא החיים. אסף, החיוך השובב. אסף, השנינה הצינית, הפקחות, חריפות השכל. אסף - כי ידו בכל ויד כל בו, והכל כדי להיטיב. אסף, התעוזה, אם לא לומר - החוצפה הצברית האופיינית, שגם כשחטפת אותה במלוא עוזה - אי-אפשר היה שלא להתאהב בך...".דודו, דוד אילן, כתב על אסף לאחר מותו: "שבעת ימי האבל הראשונים האלה, נתנו לנו לגלות מה שדאגת בצניעות אופיינית להסתיר. הכישרון החבוי, העוצמה, הרגישות, טוב הלב, האיכפתיות, השנינות, החום, ומעל הכל - הצימאון והאהבה לחיים... תמיד ידעת לצאת ממצבים הכי קשים, תמיד בטחו בך, כולם אהבו אותך וידעת לאהוב". סבו, שלום לנדס, הנציח את זכרו של אסף בספר שירים שכתב. מתוך "קינה לאסף ליום השלושים": "באותו לילה קר / אפל, שחור ומר / עת תמו ההכנות / והורמו הדלתות, / בוודאי חייכת לכובע הפלדה / או לאפודת המגן הקרה, / גם הפעם לחשת 'אתגבר' / כפי סיסמתך במשבר. / שניות חולפות, מחשבות רצות, / על אם על אב, על חברים וחברות / על אח ואחות / על בית ולא רק על זאת. / פיצוץ אדיר, צלילה לתהום / אחוז להבות אש וחום / אתה עם חבריך ביסעור, אי שם / מכונה ושמן ומעל האדם..."

נתונים כלליים: סוג הסיור: תצפית זמן המסלול: שעה רמת קושי: נמוכה שירותים: אין. דרכי הגעה: לבאים מצפון נוסעים דרומה בכביש 4 עד צומת יד מרדכי. פונים שמאלה (דרומה) בכביש 34 ונוסעים כ-6.5 ק"מ עד לפנייה ימינה לכיוון כפר עזה וכביש 232. מעט אחרי הפניה לקיבוץ מפלסים, בעיקול, פונים ימינה לכיוון "חץ שחור", פונים שוב ימינה וממשיכים כ-2 ק״מ עד שמגיעים לפניה שמאלה לדרך עפר המטפסת אל המצפור, נוסעים עד לרחבת החניה שלפני המצפור. לבאים מדרום נוסעים בכביש 34 לכיוון יד מרדכי, ובסמוך לצומת שדרות פונים שמאלה (מערבה) לכיוון קיבוץ נירעם. לפני שער הקיבוץ ישנה פניה שמאלה לכיוון המוזיאון, פונים וממשיכים כ-1.5 ק״מ עד שמגיעים למצפור מאגר נירעם. ממצפור מאגר ניר עם ממשיכים דרומה כחצי ק"מ, פונים ימינה ונוסעים עוד כחצי ק"מ עד לרחבת החניה שלפני המצפור. על המצפור: במרכז המצפור תלויים 20 חלילי רוח המשמיעים צלילים כשהרוח נושבת, ומנגינתם מתפשטת בראש הגבעה. כל חליל מייצג שנה אחת משנות חייו של אסף, שבנעוריו נהג לרעות באזור זה את עדרי הבקר של נירעם. מהמצפור ניתן לצפות בציפורים המבלות במאגר, וניתן לזהותן באמצעות הציורים בלוחות הקרמיקה המשובצים במעקה שמול המאגר. המצפור מאפשר תצפית מעולה על רצועת עזה. ב- WAZE - מצפור אסף סיבוני סיפור חייו (מתוך יזכור – אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל) בן שלומית וסידנה. נולד ביום כ"ב בתמוז תשל"ו (20.7.1976) בקיבוץ ניר עם. בן בכור להוריו, לאמו ילידת הקיבוץ ולאביו יליד מרוקו. ילד יפה תואר, שערו בלונדיני ועיניו ירוקות, שובב, סקרן מאוד וחברותי. אסף גדל והתבגר בקיבוץ ניר עם, בקבוצת "תות". למד בבית החינוך המשותף "שער הנגב" מכיתה א' וסיים י"ב כיתות בהצטיינות. תלמיד מנומס, צנוע, אחראי, הסניגור של חבריו בפני המורים, בעל חוש הומור וכושר ביטוי מעולה, חבר טוב שתמיד נמצא בשביל כל אחד. עלם גבה קומה וחסון, המקרין בגרות ועוצמה. בסיום כיתה י"ב כתבה לו המחנכת שליוותה אותו שלוש שנים: "אסף יקירי, יש לך תכונות נהדרות כמו כושר מנהיגות, יושר, חן וכשרונות לרוב, יחד עם רגישות רבה. אני בפירוש צופה לך גדולות ונצורות...". אסף היה קשור בקשר עמוק לכל בני משפחתו. מגיל צעיר אהב לעבוד עם סבו בענף עדר הבקר ובילה שעות ארוכות עם העדר במרעה בגבעות שסביב הקיבוץ. אסף עסק בספורט בענפי אתלטיקה קלה, כדורגל וכדורסל, ואף נמנה עם קבוצת הכדורסל "הפועל שער הנגב" - נוער ובוגרים. במשך כשלוש שנים נרקמו יחסי חברות עמוקים בין אסף לחברתו הלנה, מתנדבת משוודיה, והשניים נסעו לטיול משותף לפני גיוסו. בראשית חודש דצמבר 1994 התגייס לצה"ל, ושירת בפלחה"ן נח"ל. במהלך שירותו עלה שלוש פעמים ללבנון, שם איבד כמה מחבריו. בלחץ מפקדיו יצא לקורס קצינים, אך כעבור זמן קצר חתם על ויתור, כדי להמשיך לשרת עם חבריו בלבנון. בעת שהותו במוצב "דלעת" שימש כרס"פ ולדברי חיילי היחידה ומפקדיה הצטיין ביחס אבהי וחברי לפיקודיו. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם אסף. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ ניר עם. בן עשרים ושבעה חודשים היה בנופלו. הותיר הורים, אח - יובל ואחות - דפנה. משפחתו הנציחה את זכרו של אסף במשחק כדורגל חגיגי שנערך מדי שנה ביום הולדתו, ואשר בסיומו מוענק גביע על שמו לקבוצה המנצחת. הופק גם הסרט "לזכור את אסף", המתאר את דמותו על רקע נופי הקיבוץ, ומלווה את אסף מילדותו ועד גיוסו לצבא והשירות בלבנון. וכן הוקם מצפור לזכרו הצופה אל שדות המרעה, שם רעה אסף את עדר הבקר של המשק. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה: "אסף, זכרונו לברכה, שירת כרב-סמל פלוגתי בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל. תואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי ומסור, ששאף לשלמות הביצוע בכל משימה שהוטלה עליו. הפגין נכונות לעזור ולסייע בכל עת. רקם מערכת יחסים ייחודית עם הסובבים אותו והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". סרן יאיר ברקת, מפקד היחידה בה שירת אסף, כתב למשפחה: "אסף היה רב-סמל פלוגתי, ובכל בעיה שעלתה תמיד ידע לתת את הפתרון הטוב והמהיר. אסף שימש כמקלען של הצוות במשך המסלול ובלט בחוסנו הפיסי והנפשי. אסף היה אהוד על חבריו לצוות ולפלוגה. אסף יחסר לנו כלוחם וכאדם". מתוך דברים שנשא עוז גביש, מפקדו של אסף מימי הטירונות וחברו, באזכרה במלאת שלושים לנפילתו: "אסף החסון, החזק, שהמאג בשבילו כאקדח, הכאב - תמריץ ואדרנלין לעוד, ושום קושי פיסי, מאמץ או מעמס לא מהווה גבול עבורו ולא ימחק את חיוך הפלאים. אסף החבר, שרעותו לאחיו בצוות שלנו היא בפירוש סמל, שראוי להתחנך על ברכיו. אסף, ההומור והצחוק מלא החיים. אסף, החיוך השובב. אסף, השנינה הצינית, הפקחות, חריפות השכל. אסף - כי ידו בכל ויד כל בו, והכל כדי להיטיב. אסף, התעוזה, אם לא לומר - החוצפה הצברית האופיינית, שגם כשחטפת אותה במלוא עוזה - אי-אפשר היה שלא להתאהב בך...".דודו, דוד אילן, כתב על אסף לאחר מותו: "שבעת ימי האבל הראשונים האלה, נתנו לנו לגלות מה שדאגת בצניעות אופיינית להסתיר. הכישרון החבוי, העוצמה, הרגישות, טוב הלב, האיכפתיות, השנינות, החום, ומעל הכל - הצימאון והאהבה לחיים... תמיד ידעת לצאת ממצבים הכי קשים, תמיד בטחו בך, כולם אהבו אותך וידעת לאהוב". סבו, שלום לנדס, הנציח את זכרו של אסף בספר שירים שכתב. מתוך "קינה לאסף ליום השלושים": "באותו לילה קר / אפל, שחור ומר / עת תמו ההכנות / והורמו הדלתות, / בוודאי חייכת לכובע הפלדה / או לאפודת המגן הקרה, / גם הפעם לחשת 'אתגבר' / כפי סיסמתך במשבר. / שניות חולפות, מחשבות רצות, / על אם על אב, על חברים וחברות / על אח ואחות / על בית ולא רק על זאת. / פיצוץ אדיר, צלילה לתהום / אחוז להבות אש וחום / אתה עם חבריך ביסעור, אי שם / מכונה ושמן ומעל האדם..."

עגלת קפה מדהימה בקיבוץ ניר עם, עם קפה מעולה מאפים בעבודת יד וכריכים טריים. עגלת הקפה שלנו מתמחה בכמה סוגי קפה, ושמה דגש מיוחד על איכות הקפה ואיכות המוצרים שמוגשים אצלינו. בנוסף לחוויה הקולינרית שתמצאו אצלנו, תוכלו גם לחוות את השלווה שמעניק הקיבוץ והטבע שלו. [gallery columns="4" ids="30203,30201,30199,30197,30195,30193,30191,30189" orderby="rand"]

גרין פאב - קיבוץ ניר עם אחד הברים הותיקים והמיתולוגים בנגב, עם קהל שמשלב את צעירי האזור יחד עם סטודנטים, והכל באווירה לא מחייבת לצד מוזיקה ואוכל נהדר. בר מסעדה באווירה ירוקה ביתית ומיוחדת המציע מטבח מפנק עם מנות מגוונות, בר משקאות עשיר, מוזיקה טובה הופעות חיות ועוד.

המידע הוא בגדר המלצה בלבד. יש לרכוב בזהירות ובאחריות. חלק מהמסלולים מעורבים גם לכלי רכב ורוכבי אופניים, יש לרכוב לפי כללי התנועה ולשים לב לשילוט. רמת קושי: רמת רכיבה בסיסית אורך המסלול בק"מ: חלקו הראשון של המסלול, מקיבוץ דורות לרוחמה, כ-8.5 ק"מ. אורכה של החלופה הבסיסית לחזרה מרוחמה לדורות כ-6.3 ק"מ. (דורות-רוחמה-דורות בסיסי כ- 14.6 ק"מ) אורכה של חלופת הסובב הצפוני מרוחמה עד דורות כ- 11.5 ק"מ (דורות-רוחמה-דורות דרך הסובב הצפוני כ-20 ק"מ). מן הסובב הצפוני מתפצל מסלול "סובב ברור חיל", כ-19.5 ק"מ (דורות-רוחמה-דורות דרך סובב ברור חיל כ-28 ק"מ). נקודת התחלה וסיום: לסינגלים במרחב שקמה שלוש מבואות אפשריות – בכניסה לקיבוץ רוחמה, בכניסה לקיבוץ דורות ועל דרך נוף השקמה, סמוך לברור חיל. למסלול מעגלי מומלץ להתחיל בדורות או ברוחמה. תקציר על אזור הטיול: נופים ייחודיים של בתרונות רוחמה, נוף הגבעות המתקמר חושף את הרוכב לתצפיות יפות גם לכיוון הרי חברון וגם לכיוון השפלה ובעונה ניתן לחזות במרבדי פריחה מרהיבים. הסינגלים במרחב שקמה בנויים בצורה טבעות מעגליות המאפשרת מספר חלופות באורכים שונים ובדרגות מאמץ שונות, המסלול בשטח מסומן באמצעות שלטים בירוק. תקציר המסלול: ממבואת קיבוץ דורות- משער הקיבות פניה שמאלה בדרך העפר עם הסימון לסינגל לתוך החורש, דרך השדות הסמוכים ולתוך ערוץ נחל דורות. לאחר כ-3 ק"מ הסינגל עובר לגדה השמאלית ובהמשך שוב לחורש עד למפגש עם כביש 334, נחצה בזהירות ונמשיך עם הסינגל עד למבואת רוחמה. הסינגל ממשיך לעבר ערוץ נחל רוחמה ובהמשך פיצול - ימינה לסובב הצפוני ושמאלה למסלול הישיר לדורות, בדרך חזרה נראה את חורבת ג'ממה (שרידי מבנים, מערות ובורות מים המעידים על התיישבות בזמנים שונים). הסינגל ממשיך בנתיב ערוץ נחל רוחמה, ולבסוף פונה שמאלה בדרך רחבה לחציית כביש מול הכניסה לקיבוץ דורות, ולסיום המסלול. סובב צפוני - מנקודת הפיצול הסינגל ממשיך מעט ומתחבר לדרך כורכר רחבה המטפסת לכיוון מגדל התצפית. קצת אחרי בהליכה רגלית קצרה, נראה רצפת פסיפס, שריד למנזר מן המאה ה-6 לספירה. 900 מ' לאחר הכניסה למקטע סינגל זה נגיע לפיצול נוסף בשביל, ימינה לסובב ברור חיל ושמאלה להמשך הסובב הצפוני. הסינגל ממשיך בבתרונות מלווה בעליות וירידות לעבר ערוץ נחל רוחמה ומשתלב בסינגל הבסיסי חזרה לדורות. סובב ברור חיל - מנקודת הפיצול הסינגל עולה בתוך בתרון נוסף ולבסוף יוצא אל דרך רחבה, בין השדות והגבעות של שמורת השקמה, הסינגל ממשיך לעבר ערוץ נחל חצב. לאחר 3.4 ק"מ הסינגל יוצא מערוץ הנחל אל דרך רחבה, ובצידה השני המשך הסינגל אל עבר מבואת ברור חיל ומשתלב חזרה לדורות. קרדיט צילום: אילן שחם מפה: *המידע מתוך אתרים לה מדווש ומסלולי אופניים בשטח עם קק"ל

נתונים כלליים: סוג הסיור: תצפית זמן המסלול: שעה רמת קושי: נמוכה שירותים: אין. דרכי הגעה: לבאים מצפון נוסעים דרומה בכביש 4 עד צומת יד מרדכי. פונים שמאלה (דרומה) בכביש 34 ונוסעים כ-6.5 ק"מ עד לפנייה ימינה לכיוון כפר עזה וכביש 232. מעט אחרי הפניה לקיבוץ מפלסים, בעיקול, פונים ימינה לכיוון "חץ שחור", פונים שוב ימינה וממשיכים כ-2 ק״מ עד שמגיעים לפניה שמאלה לדרך עפר המטפסת אל המצפור, נוסעים עד לרחבת החניה שלפני המצפור. לבאים מדרום נוסעים בכביש 34 לכיוון יד מרדכי, ובסמוך לצומת שדרות פונים שמאלה (מערבה) לכיוון קיבוץ נירעם. לפני שער הקיבוץ ישנה פניה שמאלה לכיוון המוזיאון, פונים וממשיכים כ-1.5 ק״מ עד שמגיעים למצפור מאגר נירעם. ממצפור מאגר ניר עם ממשיכים דרומה כחצי ק"מ, פונים ימינה ונוסעים עוד כחצי ק"מ עד לרחבת החניה שלפני המצפור. על המצפור: במרכז המצפור תלויים 20 חלילי רוח המשמיעים צלילים כשהרוח נושבת, ומנגינתם מתפשטת בראש הגבעה. כל חליל מייצג שנה אחת משנות חייו של אסף, שבנעוריו נהג לרעות באזור זה את עדרי הבקר של נירעם. מהמצפור ניתן לצפות בציפורים המבלות במאגר, וניתן לזהותן באמצעות הציורים בלוחות הקרמיקה המשובצים במעקה שמול המאגר. המצפור מאפשר תצפית מעולה על רצועת עזה. ב- WAZE - מצפור אסף סיבוני סיפור חייו (מתוך יזכור – אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל) בן שלומית וסידנה. נולד ביום כ"ב בתמוז תשל"ו (20.7.1976) בקיבוץ ניר עם. בן בכור להוריו, לאמו ילידת הקיבוץ ולאביו יליד מרוקו. ילד יפה תואר, שערו בלונדיני ועיניו ירוקות, שובב, סקרן מאוד וחברותי. אסף גדל והתבגר בקיבוץ ניר עם, בקבוצת "תות". למד בבית החינוך המשותף "שער הנגב" מכיתה א' וסיים י"ב כיתות בהצטיינות. תלמיד מנומס, צנוע, אחראי, הסניגור של חבריו בפני המורים, בעל חוש הומור וכושר ביטוי מעולה, חבר טוב שתמיד נמצא בשביל כל אחד. עלם גבה קומה וחסון, המקרין בגרות ועוצמה. בסיום כיתה י"ב כתבה לו המחנכת שליוותה אותו שלוש שנים: "אסף יקירי, יש לך תכונות נהדרות כמו כושר מנהיגות, יושר, חן וכשרונות לרוב, יחד עם רגישות רבה. אני בפירוש צופה לך גדולות ונצורות...". אסף היה קשור בקשר עמוק לכל בני משפחתו. מגיל צעיר אהב לעבוד עם סבו בענף עדר הבקר ובילה שעות ארוכות עם העדר במרעה בגבעות שסביב הקיבוץ. אסף עסק בספורט בענפי אתלטיקה קלה, כדורגל וכדורסל, ואף נמנה עם קבוצת הכדורסל "הפועל שער הנגב" - נוער ובוגרים. במשך כשלוש שנים נרקמו יחסי חברות עמוקים בין אסף לחברתו הלנה, מתנדבת משוודיה, והשניים נסעו לטיול משותף לפני גיוסו. בראשית חודש דצמבר 1994 התגייס לצה"ל, ושירת בפלחה"ן נח"ל. במהלך שירותו עלה שלוש פעמים ללבנון, שם איבד כמה מחבריו. בלחץ מפקדיו יצא לקורס קצינים, אך כעבור זמן קצר חתם על ויתור, כדי להמשיך לשרת עם חבריו בלבנון. בעת שהותו במוצב "דלעת" שימש כרס"פ ולדברי חיילי היחידה ומפקדיה הצטיין ביחס אבהי וחברי לפיקודיו. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם אסף. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ ניר עם. בן עשרים ושבעה חודשים היה בנופלו. הותיר הורים, אח - יובל ואחות - דפנה. משפחתו הנציחה את זכרו של אסף במשחק כדורגל חגיגי שנערך מדי שנה ביום הולדתו, ואשר בסיומו מוענק גביע על שמו לקבוצה המנצחת. הופק גם הסרט "לזכור את אסף", המתאר את דמותו על רקע נופי הקיבוץ, ומלווה את אסף מילדותו ועד גיוסו לצבא והשירות בלבנון. וכן הוקם מצפור לזכרו הצופה אל שדות המרעה, שם רעה אסף את עדר הבקר של המשק. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה: "אסף, זכרונו לברכה, שירת כרב-סמל פלוגתי בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל. תואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי ומסור, ששאף לשלמות הביצוע בכל משימה שהוטלה עליו. הפגין נכונות לעזור ולסייע בכל עת. רקם מערכת יחסים ייחודית עם הסובבים אותו והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". סרן יאיר ברקת, מפקד היחידה בה שירת אסף, כתב למשפחה: "אסף היה רב-סמל פלוגתי, ובכל בעיה שעלתה תמיד ידע לתת את הפתרון הטוב והמהיר. אסף שימש כמקלען של הצוות במשך המסלול ובלט בחוסנו הפיסי והנפשי. אסף היה אהוד על חבריו לצוות ולפלוגה. אסף יחסר לנו כלוחם וכאדם". מתוך דברים שנשא עוז גביש, מפקדו של אסף מימי הטירונות וחברו, באזכרה במלאת שלושים לנפילתו: "אסף החסון, החזק, שהמאג בשבילו כאקדח, הכאב - תמריץ ואדרנלין לעוד, ושום קושי פיסי, מאמץ או מעמס לא מהווה גבול עבורו ולא ימחק את חיוך הפלאים. אסף החבר, שרעותו לאחיו בצוות שלנו היא בפירוש סמל, שראוי להתחנך על ברכיו. אסף, ההומור והצחוק מלא החיים. אסף, החיוך השובב. אסף, השנינה הצינית, הפקחות, חריפות השכל. אסף - כי ידו בכל ויד כל בו, והכל כדי להיטיב. אסף, התעוזה, אם לא לומר - החוצפה הצברית האופיינית, שגם כשחטפת אותה במלוא עוזה - אי-אפשר היה שלא להתאהב בך...".דודו, דוד אילן, כתב על אסף לאחר מותו: "שבעת ימי האבל הראשונים האלה, נתנו לנו לגלות מה שדאגת בצניעות אופיינית להסתיר. הכישרון החבוי, העוצמה, הרגישות, טוב הלב, האיכפתיות, השנינות, החום, ומעל הכל - הצימאון והאהבה לחיים... תמיד ידעת לצאת ממצבים הכי קשים, תמיד בטחו בך, כולם אהבו אותך וידעת לאהוב". סבו, שלום לנדס, הנציח את זכרו של אסף בספר שירים שכתב. מתוך "קינה לאסף ליום השלושים": "באותו לילה קר / אפל, שחור ומר / עת תמו ההכנות / והורמו הדלתות, / בוודאי חייכת לכובע הפלדה / או לאפודת המגן הקרה, / גם הפעם לחשת 'אתגבר' / כפי סיסמתך במשבר. / שניות חולפות, מחשבות רצות, / על אם על אב, על חברים וחברות / על אח ואחות / על בית ולא רק על זאת. / פיצוץ אדיר, צלילה לתהום / אחוז להבות אש וחום / אתה עם חבריך ביסעור, אי שם / מכונה ושמן ומעל האדם..."

אומנות הזכוכית במפלסים. שמי חנה סגל ובשנים האחרונות התמחיתי ביצירה בזכוכית בשיטת הפיוזינג. פיוזינג היא שיטת יצירה בזכוכית המשתמשת בחומר הגולמי ועליו נבנית היצירה והצביעה לאחר מכן מוכנסת העבודה לתנור על תבנית מיוחדת. בתהליך ההתכה נמזגים הצבעים והתמונה לתוך הזכוכית ומתקבלת היצירה באמצעות הפיוזינג ניתן ליצור מגוון רחב של כלים ויצירות אומנות. מגוון היצירה כולל יודאיקה (חמסות, מזוזות ועוד), תכשיטים ומגוון כלים. הסדנאות עד 5-6 משתתפים. מתאים לילדים מגיל 8.  

נתונים כלליים: סוג הסיור: תצפית זמן המסלול: שעה רמת קושי: נמוכה שירותים: אין. דרכי הגעה: לבאים מצפון נוסעים דרומה בכביש 4 עד צומת יד מרדכי. פונים שמאלה (דרומה) בכביש 34 ונוסעים כ-6.5 ק"מ עד לפנייה ימינה לכיוון כפר עזה וכביש 232. מעט אחרי הפניה לקיבוץ מפלסים, בעיקול, פונים ימינה לכיוון "חץ שחור", פונים שוב ימינה וממשיכים כ-2 ק״מ עד שמגיעים לפניה שמאלה לדרך עפר המטפסת אל המצפור, נוסעים עד לרחבת החניה שלפני המצפור. לבאים מדרום נוסעים בכביש 34 לכיוון יד מרדכי, ובסמוך לצומת שדרות פונים שמאלה (מערבה) לכיוון קיבוץ נירעם. לפני שער הקיבוץ ישנה פניה שמאלה לכיוון המוזיאון, פונים וממשיכים כ-1.5 ק״מ עד שמגיעים למצפור מאגר נירעם. ממצפור מאגר ניר עם ממשיכים דרומה כחצי ק"מ, פונים ימינה ונוסעים עוד כחצי ק"מ עד לרחבת החניה שלפני המצפור. על המצפור: במרכז המצפור תלויים 20 חלילי רוח המשמיעים צלילים כשהרוח נושבת, ומנגינתם מתפשטת בראש הגבעה. כל חליל מייצג שנה אחת משנות חייו של אסף, שבנעוריו נהג לרעות באזור זה את עדרי הבקר של נירעם. מהמצפור ניתן לצפות בציפורים המבלות במאגר, וניתן לזהותן באמצעות הציורים בלוחות הקרמיקה המשובצים במעקה שמול המאגר. המצפור מאפשר תצפית מעולה על רצועת עזה. ב- WAZE - מצפור אסף סיבוני סיפור חייו (מתוך יזכור – אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל) בן שלומית וסידנה. נולד ביום כ"ב בתמוז תשל"ו (20.7.1976) בקיבוץ ניר עם. בן בכור להוריו, לאמו ילידת הקיבוץ ולאביו יליד מרוקו. ילד יפה תואר, שערו בלונדיני ועיניו ירוקות, שובב, סקרן מאוד וחברותי. אסף גדל והתבגר בקיבוץ ניר עם, בקבוצת "תות". למד בבית החינוך המשותף "שער הנגב" מכיתה א' וסיים י"ב כיתות בהצטיינות. תלמיד מנומס, צנוע, אחראי, הסניגור של חבריו בפני המורים, בעל חוש הומור וכושר ביטוי מעולה, חבר טוב שתמיד נמצא בשביל כל אחד. עלם גבה קומה וחסון, המקרין בגרות ועוצמה. בסיום כיתה י"ב כתבה לו המחנכת שליוותה אותו שלוש שנים: "אסף יקירי, יש לך תכונות נהדרות כמו כושר מנהיגות, יושר, חן וכשרונות לרוב, יחד עם רגישות רבה. אני בפירוש צופה לך גדולות ונצורות...". אסף היה קשור בקשר עמוק לכל בני משפחתו. מגיל צעיר אהב לעבוד עם סבו בענף עדר הבקר ובילה שעות ארוכות עם העדר במרעה בגבעות שסביב הקיבוץ. אסף עסק בספורט בענפי אתלטיקה קלה, כדורגל וכדורסל, ואף נמנה עם קבוצת הכדורסל "הפועל שער הנגב" - נוער ובוגרים. במשך כשלוש שנים נרקמו יחסי חברות עמוקים בין אסף לחברתו הלנה, מתנדבת משוודיה, והשניים נסעו לטיול משותף לפני גיוסו. בראשית חודש דצמבר 1994 התגייס לצה"ל, ושירת בפלחה"ן נח"ל. במהלך שירותו עלה שלוש פעמים ללבנון, שם איבד כמה מחבריו. בלחץ מפקדיו יצא לקורס קצינים, אך כעבור זמן קצר חתם על ויתור, כדי להמשיך לשרת עם חבריו בלבנון. בעת שהותו במוצב "דלעת" שימש כרס"פ ולדברי חיילי היחידה ומפקדיה הצטיין ביחס אבהי וחברי לפיקודיו. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם אסף. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ ניר עם. בן עשרים ושבעה חודשים היה בנופלו. הותיר הורים, אח - יובל ואחות - דפנה. משפחתו הנציחה את זכרו של אסף במשחק כדורגל חגיגי שנערך מדי שנה ביום הולדתו, ואשר בסיומו מוענק גביע על שמו לקבוצה המנצחת. הופק גם הסרט "לזכור את אסף", המתאר את דמותו על רקע נופי הקיבוץ, ומלווה את אסף מילדותו ועד גיוסו לצבא והשירות בלבנון. וכן הוקם מצפור לזכרו הצופה אל שדות המרעה, שם רעה אסף את עדר הבקר של המשק. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה: "אסף, זכרונו לברכה, שירת כרב-סמל פלוגתי בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל. תואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי ומסור, ששאף לשלמות הביצוע בכל משימה שהוטלה עליו. הפגין נכונות לעזור ולסייע בכל עת. רקם מערכת יחסים ייחודית עם הסובבים אותו והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". סרן יאיר ברקת, מפקד היחידה בה שירת אסף, כתב למשפחה: "אסף היה רב-סמל פלוגתי, ובכל בעיה שעלתה תמיד ידע לתת את הפתרון הטוב והמהיר. אסף שימש כמקלען של הצוות במשך המסלול ובלט בחוסנו הפיסי והנפשי. אסף היה אהוד על חבריו לצוות ולפלוגה. אסף יחסר לנו כלוחם וכאדם". מתוך דברים שנשא עוז גביש, מפקדו של אסף מימי הטירונות וחברו, באזכרה במלאת שלושים לנפילתו: "אסף החסון, החזק, שהמאג בשבילו כאקדח, הכאב - תמריץ ואדרנלין לעוד, ושום קושי פיסי, מאמץ או מעמס לא מהווה גבול עבורו ולא ימחק את חיוך הפלאים. אסף החבר, שרעותו לאחיו בצוות שלנו היא בפירוש סמל, שראוי להתחנך על ברכיו. אסף, ההומור והצחוק מלא החיים. אסף, החיוך השובב. אסף, השנינה הצינית, הפקחות, חריפות השכל. אסף - כי ידו בכל ויד כל בו, והכל כדי להיטיב. אסף, התעוזה, אם לא לומר - החוצפה הצברית האופיינית, שגם כשחטפת אותה במלוא עוזה - אי-אפשר היה שלא להתאהב בך...".דודו, דוד אילן, כתב על אסף לאחר מותו: "שבעת ימי האבל הראשונים האלה, נתנו לנו לגלות מה שדאגת בצניעות אופיינית להסתיר. הכישרון החבוי, העוצמה, הרגישות, טוב הלב, האיכפתיות, השנינות, החום, ומעל הכל - הצימאון והאהבה לחיים... תמיד ידעת לצאת ממצבים הכי קשים, תמיד בטחו בך, כולם אהבו אותך וידעת לאהוב". סבו, שלום לנדס, הנציח את זכרו של אסף בספר שירים שכתב. מתוך "קינה לאסף ליום השלושים": "באותו לילה קר / אפל, שחור ומר / עת תמו ההכנות / והורמו הדלתות, / בוודאי חייכת לכובע הפלדה / או לאפודת המגן הקרה, / גם הפעם לחשת 'אתגבר' / כפי סיסמתך במשבר. / שניות חולפות, מחשבות רצות, / על אם על אב, על חברים וחברות / על אח ואחות / על בית ולא רק על זאת. / פיצוץ אדיר, צלילה לתהום / אחוז להבות אש וחום / אתה עם חבריך ביסעור, אי שם / מכונה ושמן ומעל האדם..."

"C A R N E S" - בשרים על האש -סדנת אסאדו, קיבוץ ברור חיל כל שישי בהזמנה מראש. מספר המקומות מוגבל. כל השבוע לקבוצות בתיאום הסדנה כוללת: - הסברים על סוגי מקורות אש ושיטות צליה - הסברים על סוגי הבשרים ומה מתאים למי - הסברים על אופן ההכנה - הסברים ועשיה משותפת בהכנת צ'ימיצ'ורי, לחם שום, קאיפיריניה ולשים את הכל על האש. - כל ההסברים וההכנות נעשים מול המשתתפים וחלקם בהשתתפותם הפעילה. במהלך הסדנה "מנשנשים" לחם שום שהכנו במקום, חזה עוף בצ'ילי מתוק, קבבים וכל זה כדי להתלוות לשתיית הקאיפיריניה. אחרי כל ההסברים, הכנות ושתיה עוברים לחלק העיקרי, ארוחה בשרית הכוללת:אנטריקוט מיושן, פיקניה ,(תלוי זמינות), אסאדו ללא עצם (לכמות משתתפים של 15+ איש) פרגיות, צ'וריסוס, סלטים, אורז ושעועית שחורה (מאכל ברזילאי טיפוסי). כל הסדנה מלווה בהסברים על הנעשה, הלמה והכמה ... כל המוצרים והציוד של הסדנה הינם כשרים. בימי שישי ושבת מוזמנים להגיע ולהנות מארוחת אסאדו, בתיאום מראש

"אלדאה", בית ההארחה של קיבוץ ניר עם נפתח מחדש לקהל הרחב. ב- 7 באוקטובר סגר בית ההארחה של ניר עם, אלדאה (שמשמעותו "כפר" בספרדית, שפתם של ראשוני הקיבוץ), ואחרי שנתיים לא פשוטות שבהן חדרי האירוח שלנו היוו בסיס צבאי, ועד לחודש מרץ השנה אירחנו באהבה גדולה ובחיבוק את החיילים שלנו שהגנו על הבית שלנו. בחודשים האחרונים עבר המקום שיפוץ מקיף ששינה את פניו מקצה לקצה ועכשיו סוף סוף אחרי כל העבודה הקשה אנחנו מוכנים לחזור ולארח אתכם אצלנו. האזורים הציבוריים שוקמו - נסללו שבילים חדשים, נשתלו מדשאות וצמחי נוי וכל התשתיות הוחלפו. גם החדרים עברו שידרוג ושינוי מהיסוד - החל מהגגות, דרך תשתיות המים והחשמל, הריצוף והקרמיקות ועד לכלים הסניטריים, הריהוט והאביזרים המשלימים. וכעת, כשהכל חדש, רענן ומלא תקווה, "אלדאה" פותחת מחדש את שעריה לקהל הרחב. 23 החדרים מתאימים לזוגות ולמשפחות. *אטרקציות תיירותיות בקרבת הקיבוץ - גרין פאב, ארגמן, קפה צ'לה, חץ שחור, מצפור סיבוני ועוד כל מה שיש לנו פה בסביבה. מחכים לכם בהתרגשות גדולה :) [gallery columns="5" ids="32232,32230,32228,32226,32224,32222,32220,32218,32216,32198,32200,32202,32204,32206,32208,32210,32212,32214,32196,32194,32192,32190,32186,32184,32182" orderby="rand"]

צביקה ובר מארחים קבוצות טיילים ומשפחות מכל הארץ. אצלנו תוכלו לעשות ימי כיף, ימי הולדת, אירועים, סדנאות  ועוד ועוד... אצלנו בחווה האירוח ברמה גבוהה, במקום 2 חאנים בנויים בגודל של 100 מטר רבוע כל אחד. החאנים ממוזגים ומאובזרים במחצלות שטיחים מזרונים וכריות. בחווה יש בריכה גדולה המשקיפה לנוף עוצר נשימה! המקלחות והשירותים במרחק של 10 מטר ממקום הלינה עם מים חמים ללא הפסקה, בצמוד לחאן יש מטבח מאובזר הכולל: מקרר, מקפיא, תנור, מכונת קרח, צ'יפסר, פלנצ'ה, מיקרוגל, כריים וכל כלי המטבח הנדרשים לבישול עצמי. בחווה יש בריכה גדולה המשקיפה לנוף עוצר נשימה! בנוסף, ניתן גם להזמין ארוחות בוקר וערב שאנו מכינים במקום, יש אפשרות לטיולי ג'יפים ואופניים, ימי כיף וגיבוש. *האירוח בתיאום מראש למינימום 10 אנשים.

הפינה של מאירה – בין שדות לבתרונות  יחידת דיור להשכרה למטיילים ולנופשים יחידת דיור הכוללת חדר שינה, ממ"ד, סלון ומטבח. מתאימה לזוג, או משפחה עם 2 ילדים. מפלסים נמצאת בצומת בין בתרונות רוחמה לבין שוקדה ושדות הכלניות של שמורת נחל הבשור. הנוף הירוק המנוקד בשלל צבעים, מזמין ומרתק בתקופת דרום אדום ובכל ימות השנה. האזור מזמין לטיולי מדבר, נוף כפרי, מסלולי אופנים וסיורים הסטורים המספרים את סיפור ההתיישבות בחבל הארץ הדרומי. מכאן ניתן לצאת לטיולי כוכב במרחב הנגב המערבי. לאורחינו  מסלולי טיול מודרכים, מפות מסומנות למסלולי רכיבה על אופניים, טיולים ברכב או ברגל. מפלסים נמצאת במרחק 15 דקות נסיעה לחוף זיקים, 20 דקות נסיעה לאשקלון וכ- 35 דקות נסיעה לבאר שבע. סיור מודרך ע"י מדריך בכיר (בתיאום מראש) באתרי הנגב המערבי כמו: "חץ שחור", סיור ב"בית הבטחון" של קיבוץ סעד וסיור במגדל המים של קיבוץ בארות יצחק ועוד. כמו כן האזור משופע באומנים העוסקים ביצירה בקרמיקה, עץ, סיורים קולינריים בשדרות והסביבה. ימים ב'- ד' כניסה משעה 15:00 – פינוי עד לשעה 11:00 ימים ה' – מוצ"ש כניסה משעה 15:00 יציאה במוצ"ש עד 21:00, יציאה ביום ראשון – עד 11:00.

העלייה הברזילאית הביאה לארץ כמה וכמה דברים טובים, שמחת חיים, נינוחות, מוזיקה תוססת, וכמובן בשר משובח. את כל אלה, ועוד, ניתן למצוא אצלנו בקיבוץ ברור חיל שבעוטף עזה, מעוז הברזילאים בישראל. ברבוסה הוא בית לאירועי בוטיק בקצב הברזילאי! אצלנו בברבוסה מתמחים בביצוע אירועים ברמה הגבוהה ביותר יחד עם חוויית בשרים איכותית בשיטת צלייה ייחודית האופיינית לתרבות הברזילאית. אירועים משפחתיים - בר מצווה, בת מצווה, ימי הולדת ועוד. סיורים בעוטף עזה ובכלניות. אירועים עסקיים - ימי גיבוש, כנסים, ערב מחלקה ועוד. נשמח לשמוח אתכם ולהפוך את האירוע שלכם ליחיד במינו עם המון יחס ומקצועיות. חדש חדש!! רק בימי שלישי פותחים לקהל הרחב את הברבוסה בברור חיל בואו להתפנק באווירה הכי כפרית שיש, בשיטת אכול כפי יכולתך♨️ פשוט תבואו רעבים ותהנו מכל רגע 😋 בחגיגת בשרים של שורסקריה אותנטית בסגנון הברזילאי שריינו מקום מראש דרך האתר:

נתונים כלליים: סוג הסיור: תצפית זמן המסלול: שעה רמת קושי: נמוכה שירותים: אין. דרכי הגעה: לבאים מצפון נוסעים דרומה בכביש 4 עד צומת יד מרדכי. פונים שמאלה (דרומה) בכביש 34 ונוסעים כ-6.5 ק"מ עד לפנייה ימינה לכיוון כפר עזה וכביש 232. מעט אחרי הפניה לקיבוץ מפלסים, בעיקול, פונים ימינה לכיוון "חץ שחור", פונים שוב ימינה וממשיכים כ-2 ק״מ עד שמגיעים לפניה שמאלה לדרך עפר המטפסת אל המצפור, נוסעים עד לרחבת החניה שלפני המצפור. לבאים מדרום נוסעים בכביש 34 לכיוון יד מרדכי, ובסמוך לצומת שדרות פונים שמאלה (מערבה) לכיוון קיבוץ נירעם. לפני שער הקיבוץ ישנה פניה שמאלה לכיוון המוזיאון, פונים וממשיכים כ-1.5 ק״מ עד שמגיעים למצפור מאגר נירעם. ממצפור מאגר ניר עם ממשיכים דרומה כחצי ק"מ, פונים ימינה ונוסעים עוד כחצי ק"מ עד לרחבת החניה שלפני המצפור. על המצפור: במרכז המצפור תלויים 20 חלילי רוח המשמיעים צלילים כשהרוח נושבת, ומנגינתם מתפשטת בראש הגבעה. כל חליל מייצג שנה אחת משנות חייו של אסף, שבנעוריו נהג לרעות באזור זה את עדרי הבקר של נירעם. מהמצפור ניתן לצפות בציפורים המבלות במאגר, וניתן לזהותן באמצעות הציורים בלוחות הקרמיקה המשובצים במעקה שמול המאגר. המצפור מאפשר תצפית מעולה על רצועת עזה. ב- WAZE - מצפור אסף סיבוני סיפור חייו (מתוך יזכור – אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל) בן שלומית וסידנה. נולד ביום כ"ב בתמוז תשל"ו (20.7.1976) בקיבוץ ניר עם. בן בכור להוריו, לאמו ילידת הקיבוץ ולאביו יליד מרוקו. ילד יפה תואר, שערו בלונדיני ועיניו ירוקות, שובב, סקרן מאוד וחברותי. אסף גדל והתבגר בקיבוץ ניר עם, בקבוצת "תות". למד בבית החינוך המשותף "שער הנגב" מכיתה א' וסיים י"ב כיתות בהצטיינות. תלמיד מנומס, צנוע, אחראי, הסניגור של חבריו בפני המורים, בעל חוש הומור וכושר ביטוי מעולה, חבר טוב שתמיד נמצא בשביל כל אחד. עלם גבה קומה וחסון, המקרין בגרות ועוצמה. בסיום כיתה י"ב כתבה לו המחנכת שליוותה אותו שלוש שנים: "אסף יקירי, יש לך תכונות נהדרות כמו כושר מנהיגות, יושר, חן וכשרונות לרוב, יחד עם רגישות רבה. אני בפירוש צופה לך גדולות ונצורות...". אסף היה קשור בקשר עמוק לכל בני משפחתו. מגיל צעיר אהב לעבוד עם סבו בענף עדר הבקר ובילה שעות ארוכות עם העדר במרעה בגבעות שסביב הקיבוץ. אסף עסק בספורט בענפי אתלטיקה קלה, כדורגל וכדורסל, ואף נמנה עם קבוצת הכדורסל "הפועל שער הנגב" - נוער ובוגרים. במשך כשלוש שנים נרקמו יחסי חברות עמוקים בין אסף לחברתו הלנה, מתנדבת משוודיה, והשניים נסעו לטיול משותף לפני גיוסו. בראשית חודש דצמבר 1994 התגייס לצה"ל, ושירת בפלחה"ן נח"ל. במהלך שירותו עלה שלוש פעמים ללבנון, שם איבד כמה מחבריו. בלחץ מפקדיו יצא לקורס קצינים, אך כעבור זמן קצר חתם על ויתור, כדי להמשיך לשרת עם חבריו בלבנון. בעת שהותו במוצב "דלעת" שימש כרס"פ ולדברי חיילי היחידה ומפקדיה הצטיין ביחס אבהי וחברי לפיקודיו. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם אסף. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ ניר עם. בן עשרים ושבעה חודשים היה בנופלו. הותיר הורים, אח - יובל ואחות - דפנה. משפחתו הנציחה את זכרו של אסף במשחק כדורגל חגיגי שנערך מדי שנה ביום הולדתו, ואשר בסיומו מוענק גביע על שמו לקבוצה המנצחת. הופק גם הסרט "לזכור את אסף", המתאר את דמותו על רקע נופי הקיבוץ, ומלווה את אסף מילדותו ועד גיוסו לצבא והשירות בלבנון. וכן הוקם מצפור לזכרו הצופה אל שדות המרעה, שם רעה אסף את עדר הבקר של המשק. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה: "אסף, זכרונו לברכה, שירת כרב-סמל פלוגתי בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל. תואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי ומסור, ששאף לשלמות הביצוע בכל משימה שהוטלה עליו. הפגין נכונות לעזור ולסייע בכל עת. רקם מערכת יחסים ייחודית עם הסובבים אותו והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". סרן יאיר ברקת, מפקד היחידה בה שירת אסף, כתב למשפחה: "אסף היה רב-סמל פלוגתי, ובכל בעיה שעלתה תמיד ידע לתת את הפתרון הטוב והמהיר. אסף שימש כמקלען של הצוות במשך המסלול ובלט בחוסנו הפיסי והנפשי. אסף היה אהוד על חבריו לצוות ולפלוגה. אסף יחסר לנו כלוחם וכאדם". מתוך דברים שנשא עוז גביש, מפקדו של אסף מימי הטירונות וחברו, באזכרה במלאת שלושים לנפילתו: "אסף החסון, החזק, שהמאג בשבילו כאקדח, הכאב - תמריץ ואדרנלין לעוד, ושום קושי פיסי, מאמץ או מעמס לא מהווה גבול עבורו ולא ימחק את חיוך הפלאים. אסף החבר, שרעותו לאחיו בצוות שלנו היא בפירוש סמל, שראוי להתחנך על ברכיו. אסף, ההומור והצחוק מלא החיים. אסף, החיוך השובב. אסף, השנינה הצינית, הפקחות, חריפות השכל. אסף - כי ידו בכל ויד כל בו, והכל כדי להיטיב. אסף, התעוזה, אם לא לומר - החוצפה הצברית האופיינית, שגם כשחטפת אותה במלוא עוזה - אי-אפשר היה שלא להתאהב בך...".דודו, דוד אילן, כתב על אסף לאחר מותו: "שבעת ימי האבל הראשונים האלה, נתנו לנו לגלות מה שדאגת בצניעות אופיינית להסתיר. הכישרון החבוי, העוצמה, הרגישות, טוב הלב, האיכפתיות, השנינות, החום, ומעל הכל - הצימאון והאהבה לחיים... תמיד ידעת לצאת ממצבים הכי קשים, תמיד בטחו בך, כולם אהבו אותך וידעת לאהוב". סבו, שלום לנדס, הנציח את זכרו של אסף בספר שירים שכתב. מתוך "קינה לאסף ליום השלושים": "באותו לילה קר / אפל, שחור ומר / עת תמו ההכנות / והורמו הדלתות, / בוודאי חייכת לכובע הפלדה / או לאפודת המגן הקרה, / גם הפעם לחשת 'אתגבר' / כפי סיסמתך במשבר. / שניות חולפות, מחשבות רצות, / על אם על אב, על חברים וחברות / על אח ואחות / על בית ולא רק על זאת. / פיצוץ אדיר, צלילה לתהום / אחוז להבות אש וחום / אתה עם חבריך ביסעור, אי שם / מכונה ושמן ומעל האדם..."

עגלת קפה מדהימה בקיבוץ ניר עם, עם קפה מעולה מאפים בעבודת יד וכריכים טריים. עגלת הקפה שלנו מתמחה בכמה סוגי קפה, ושמה דגש מיוחד על איכות הקפה ואיכות המוצרים שמוגשים אצלינו. בנוסף לחוויה הקולינרית שתמצאו אצלנו, תוכלו גם לחוות את השלווה שמעניק הקיבוץ והטבע שלו. [gallery columns="4" ids="30203,30201,30199,30197,30195,30193,30191,30189" orderby="rand"]

בית הקפה בקיבוץ ארז של אור שוקרון, פיינליסטית 'הקינוח המושלם', משחקי השף עונה 7. מה יש לנו בתפריט? מבחר קרואסונים ומאפים קינוחים מטורפים ארוחות בוקר מאפים מלוחים בטאבון בורקס פינוקים וכמובן קפה ניתן לשבת בפנים ובחוץ.

גרין פאב - קיבוץ ניר עם אחד הברים הותיקים והמיתולוגים בנגב, עם קהל שמשלב את צעירי האזור יחד עם סטודנטים, והכל באווירה לא מחייבת לצד מוזיקה ואוכל נהדר. בר מסעדה באווירה ירוקה ביתית ומיוחדת המציע מטבח מפנק עם מנות מגוונות, בר משקאות עשיר, מוזיקה טובה הופעות חיות ועוד.

נתונים כלליים: סוג הסיור: תצפית זמן המסלול: שעה רמת קושי: נמוכה שירותים: אין. דרכי הגעה: לבאים מצפון נוסעים דרומה בכביש 4 עד צומת יד מרדכי. פונים שמאלה (דרומה) בכביש 34 ונוסעים כ-6.5 ק"מ עד לפנייה ימינה לכיוון כפר עזה וכביש 232. מעט אחרי הפניה לקיבוץ מפלסים, בעיקול, פונים ימינה לכיוון "חץ שחור", פונים שוב ימינה וממשיכים כ-2 ק״מ עד שמגיעים לפניה שמאלה לדרך עפר המטפסת אל המצפור, נוסעים עד לרחבת החניה שלפני המצפור. לבאים מדרום נוסעים בכביש 34 לכיוון יד מרדכי, ובסמוך לצומת שדרות פונים שמאלה (מערבה) לכיוון קיבוץ נירעם. לפני שער הקיבוץ ישנה פניה שמאלה לכיוון המוזיאון, פונים וממשיכים כ-1.5 ק״מ עד שמגיעים למצפור מאגר נירעם. ממצפור מאגר ניר עם ממשיכים דרומה כחצי ק"מ, פונים ימינה ונוסעים עוד כחצי ק"מ עד לרחבת החניה שלפני המצפור. על המצפור: במרכז המצפור תלויים 20 חלילי רוח המשמיעים צלילים כשהרוח נושבת, ומנגינתם מתפשטת בראש הגבעה. כל חליל מייצג שנה אחת משנות חייו של אסף, שבנעוריו נהג לרעות באזור זה את עדרי הבקר של נירעם. מהמצפור ניתן לצפות בציפורים המבלות במאגר, וניתן לזהותן באמצעות הציורים בלוחות הקרמיקה המשובצים במעקה שמול המאגר. המצפור מאפשר תצפית מעולה על רצועת עזה. ב- WAZE - מצפור אסף סיבוני סיפור חייו (מתוך יזכור – אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל) בן שלומית וסידנה. נולד ביום כ"ב בתמוז תשל"ו (20.7.1976) בקיבוץ ניר עם. בן בכור להוריו, לאמו ילידת הקיבוץ ולאביו יליד מרוקו. ילד יפה תואר, שערו בלונדיני ועיניו ירוקות, שובב, סקרן מאוד וחברותי. אסף גדל והתבגר בקיבוץ ניר עם, בקבוצת "תות". למד בבית החינוך המשותף "שער הנגב" מכיתה א' וסיים י"ב כיתות בהצטיינות. תלמיד מנומס, צנוע, אחראי, הסניגור של חבריו בפני המורים, בעל חוש הומור וכושר ביטוי מעולה, חבר טוב שתמיד נמצא בשביל כל אחד. עלם גבה קומה וחסון, המקרין בגרות ועוצמה. בסיום כיתה י"ב כתבה לו המחנכת שליוותה אותו שלוש שנים: "אסף יקירי, יש לך תכונות נהדרות כמו כושר מנהיגות, יושר, חן וכשרונות לרוב, יחד עם רגישות רבה. אני בפירוש צופה לך גדולות ונצורות...". אסף היה קשור בקשר עמוק לכל בני משפחתו. מגיל צעיר אהב לעבוד עם סבו בענף עדר הבקר ובילה שעות ארוכות עם העדר במרעה בגבעות שסביב הקיבוץ. אסף עסק בספורט בענפי אתלטיקה קלה, כדורגל וכדורסל, ואף נמנה עם קבוצת הכדורסל "הפועל שער הנגב" - נוער ובוגרים. במשך כשלוש שנים נרקמו יחסי חברות עמוקים בין אסף לחברתו הלנה, מתנדבת משוודיה, והשניים נסעו לטיול משותף לפני גיוסו. בראשית חודש דצמבר 1994 התגייס לצה"ל, ושירת בפלחה"ן נח"ל. במהלך שירותו עלה שלוש פעמים ללבנון, שם איבד כמה מחבריו. בלחץ מפקדיו יצא לקורס קצינים, אך כעבור זמן קצר חתם על ויתור, כדי להמשיך לשרת עם חבריו בלבנון. בעת שהותו במוצב "דלעת" שימש כרס"פ ולדברי חיילי היחידה ומפקדיה הצטיין ביחס אבהי וחברי לפיקודיו. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם אסף. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ ניר עם. בן עשרים ושבעה חודשים היה בנופלו. הותיר הורים, אח - יובל ואחות - דפנה. משפחתו הנציחה את זכרו של אסף במשחק כדורגל חגיגי שנערך מדי שנה ביום הולדתו, ואשר בסיומו מוענק גביע על שמו לקבוצה המנצחת. הופק גם הסרט "לזכור את אסף", המתאר את דמותו על רקע נופי הקיבוץ, ומלווה את אסף מילדותו ועד גיוסו לצבא והשירות בלבנון. וכן הוקם מצפור לזכרו הצופה אל שדות המרעה, שם רעה אסף את עדר הבקר של המשק. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה: "אסף, זכרונו לברכה, שירת כרב-סמל פלוגתי בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל. תואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי ומסור, ששאף לשלמות הביצוע בכל משימה שהוטלה עליו. הפגין נכונות לעזור ולסייע בכל עת. רקם מערכת יחסים ייחודית עם הסובבים אותו והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". סרן יאיר ברקת, מפקד היחידה בה שירת אסף, כתב למשפחה: "אסף היה רב-סמל פלוגתי, ובכל בעיה שעלתה תמיד ידע לתת את הפתרון הטוב והמהיר. אסף שימש כמקלען של הצוות במשך המסלול ובלט בחוסנו הפיסי והנפשי. אסף היה אהוד על חבריו לצוות ולפלוגה. אסף יחסר לנו כלוחם וכאדם". מתוך דברים שנשא עוז גביש, מפקדו של אסף מימי הטירונות וחברו, באזכרה במלאת שלושים לנפילתו: "אסף החסון, החזק, שהמאג בשבילו כאקדח, הכאב - תמריץ ואדרנלין לעוד, ושום קושי פיסי, מאמץ או מעמס לא מהווה גבול עבורו ולא ימחק את חיוך הפלאים. אסף החבר, שרעותו לאחיו בצוות שלנו היא בפירוש סמל, שראוי להתחנך על ברכיו. אסף, ההומור והצחוק מלא החיים. אסף, החיוך השובב. אסף, השנינה הצינית, הפקחות, חריפות השכל. אסף - כי ידו בכל ויד כל בו, והכל כדי להיטיב. אסף, התעוזה, אם לא לומר - החוצפה הצברית האופיינית, שגם כשחטפת אותה במלוא עוזה - אי-אפשר היה שלא להתאהב בך...".דודו, דוד אילן, כתב על אסף לאחר מותו: "שבעת ימי האבל הראשונים האלה, נתנו לנו לגלות מה שדאגת בצניעות אופיינית להסתיר. הכישרון החבוי, העוצמה, הרגישות, טוב הלב, האיכפתיות, השנינות, החום, ומעל הכל - הצימאון והאהבה לחיים... תמיד ידעת לצאת ממצבים הכי קשים, תמיד בטחו בך, כולם אהבו אותך וידעת לאהוב". סבו, שלום לנדס, הנציח את זכרו של אסף בספר שירים שכתב. מתוך "קינה לאסף ליום השלושים": "באותו לילה קר / אפל, שחור ומר / עת תמו ההכנות / והורמו הדלתות, / בוודאי חייכת לכובע הפלדה / או לאפודת המגן הקרה, / גם הפעם לחשת 'אתגבר' / כפי סיסמתך במשבר. / שניות חולפות, מחשבות רצות, / על אם על אב, על חברים וחברות / על אח ואחות / על בית ולא רק על זאת. / פיצוץ אדיר, צלילה לתהום / אחוז להבות אש וחום / אתה עם חבריך ביסעור, אי שם / מכונה ושמן ומעל האדם..."

נתונים כלליים: סוג הסיור: תצפית זמן המסלול: שעה רמת קושי: נמוכה שירותים: אין. דרכי הגעה: לבאים מצפון נוסעים דרומה בכביש 4 עד צומת יד מרדכי. פונים שמאלה (דרומה) בכביש 34 ונוסעים כ-6.5 ק"מ עד לפנייה ימינה לכיוון כפר עזה וכביש 232. מעט אחרי הפניה לקיבוץ מפלסים, בעיקול, פונים ימינה לכיוון "חץ שחור", פונים שוב ימינה וממשיכים כ-2 ק״מ עד שמגיעים לפניה שמאלה לדרך עפר המטפסת אל המצפור, נוסעים עד לרחבת החניה שלפני המצפור. לבאים מדרום נוסעים בכביש 34 לכיוון יד מרדכי, ובסמוך לצומת שדרות פונים שמאלה (מערבה) לכיוון קיבוץ נירעם. לפני שער הקיבוץ ישנה פניה שמאלה לכיוון המוזיאון, פונים וממשיכים כ-1.5 ק״מ עד שמגיעים למצפור מאגר נירעם. ממצפור מאגר ניר עם ממשיכים דרומה כחצי ק"מ, פונים ימינה ונוסעים עוד כחצי ק"מ עד לרחבת החניה שלפני המצפור. על המצפור: במרכז המצפור תלויים 20 חלילי רוח המשמיעים צלילים כשהרוח נושבת, ומנגינתם מתפשטת בראש הגבעה. כל חליל מייצג שנה אחת משנות חייו של אסף, שבנעוריו נהג לרעות באזור זה את עדרי הבקר של נירעם. מהמצפור ניתן לצפות בציפורים המבלות במאגר, וניתן לזהותן באמצעות הציורים בלוחות הקרמיקה המשובצים במעקה שמול המאגר. המצפור מאפשר תצפית מעולה על רצועת עזה. ב- WAZE - מצפור אסף סיבוני סיפור חייו (מתוך יזכור – אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל) בן שלומית וסידנה. נולד ביום כ"ב בתמוז תשל"ו (20.7.1976) בקיבוץ ניר עם. בן בכור להוריו, לאמו ילידת הקיבוץ ולאביו יליד מרוקו. ילד יפה תואר, שערו בלונדיני ועיניו ירוקות, שובב, סקרן מאוד וחברותי. אסף גדל והתבגר בקיבוץ ניר עם, בקבוצת "תות". למד בבית החינוך המשותף "שער הנגב" מכיתה א' וסיים י"ב כיתות בהצטיינות. תלמיד מנומס, צנוע, אחראי, הסניגור של חבריו בפני המורים, בעל חוש הומור וכושר ביטוי מעולה, חבר טוב שתמיד נמצא בשביל כל אחד. עלם גבה קומה וחסון, המקרין בגרות ועוצמה. בסיום כיתה י"ב כתבה לו המחנכת שליוותה אותו שלוש שנים: "אסף יקירי, יש לך תכונות נהדרות כמו כושר מנהיגות, יושר, חן וכשרונות לרוב, יחד עם רגישות רבה. אני בפירוש צופה לך גדולות ונצורות...". אסף היה קשור בקשר עמוק לכל בני משפחתו. מגיל צעיר אהב לעבוד עם סבו בענף עדר הבקר ובילה שעות ארוכות עם העדר במרעה בגבעות שסביב הקיבוץ. אסף עסק בספורט בענפי אתלטיקה קלה, כדורגל וכדורסל, ואף נמנה עם קבוצת הכדורסל "הפועל שער הנגב" - נוער ובוגרים. במשך כשלוש שנים נרקמו יחסי חברות עמוקים בין אסף לחברתו הלנה, מתנדבת משוודיה, והשניים נסעו לטיול משותף לפני גיוסו. בראשית חודש דצמבר 1994 התגייס לצה"ל, ושירת בפלחה"ן נח"ל. במהלך שירותו עלה שלוש פעמים ללבנון, שם איבד כמה מחבריו. בלחץ מפקדיו יצא לקורס קצינים, אך כעבור זמן קצר חתם על ויתור, כדי להמשיך לשרת עם חבריו בלבנון. בעת שהותו במוצב "דלעת" שימש כרס"פ ולדברי חיילי היחידה ומפקדיה הצטיין ביחס אבהי וחברי לפיקודיו. בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997) אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם אסף. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקיבוץ ניר עם. בן עשרים ושבעה חודשים היה בנופלו. הותיר הורים, אח - יובל ואחות - דפנה. משפחתו הנציחה את זכרו של אסף במשחק כדורגל חגיגי שנערך מדי שנה ביום הולדתו, ואשר בסיומו מוענק גביע על שמו לקבוצה המנצחת. הופק גם הסרט "לזכור את אסף", המתאר את דמותו על רקע נופי הקיבוץ, ומלווה את אסף מילדותו ועד גיוסו לצבא והשירות בלבנון. וכן הוקם מצפור לזכרו הצופה אל שדות המרעה, שם רעה אסף את עדר הבקר של המשק. הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב במכתב התנחומים למשפחה השכולה: "אסף, זכרונו לברכה, שירת כרב-סמל פלוגתי בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח"ל. תואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי ומסור, ששאף לשלמות הביצוע בכל משימה שהוטלה עליו. הפגין נכונות לעזור ולסייע בכל עת. רקם מערכת יחסים ייחודית עם הסובבים אותו והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד". סרן יאיר ברקת, מפקד היחידה בה שירת אסף, כתב למשפחה: "אסף היה רב-סמל פלוגתי, ובכל בעיה שעלתה תמיד ידע לתת את הפתרון הטוב והמהיר. אסף שימש כמקלען של הצוות במשך המסלול ובלט בחוסנו הפיסי והנפשי. אסף היה אהוד על חבריו לצוות ולפלוגה. אסף יחסר לנו כלוחם וכאדם". מתוך דברים שנשא עוז גביש, מפקדו של אסף מימי הטירונות וחברו, באזכרה במלאת שלושים לנפילתו: "אסף החסון, החזק, שהמאג בשבילו כאקדח, הכאב - תמריץ ואדרנלין לעוד, ושום קושי פיסי, מאמץ או מעמס לא מהווה גבול עבורו ולא ימחק את חיוך הפלאים. אסף החבר, שרעותו לאחיו בצוות שלנו היא בפירוש סמל, שראוי להתחנך על ברכיו. אסף, ההומור והצחוק מלא החיים. אסף, החיוך השובב. אסף, השנינה הצינית, הפקחות, חריפות השכל. אסף - כי ידו בכל ויד כל בו, והכל כדי להיטיב. אסף, התעוזה, אם לא לומר - החוצפה הצברית האופיינית, שגם כשחטפת אותה במלוא עוזה - אי-אפשר היה שלא להתאהב בך...".דודו, דוד אילן, כתב על אסף לאחר מותו: "שבעת ימי האבל הראשונים האלה, נתנו לנו לגלות מה שדאגת בצניעות אופיינית להסתיר. הכישרון החבוי, העוצמה, הרגישות, טוב הלב, האיכפתיות, השנינות, החום, ומעל הכל - הצימאון והאהבה לחיים... תמיד ידעת לצאת ממצבים הכי קשים, תמיד בטחו בך, כולם אהבו אותך וידעת לאהוב". סבו, שלום לנדס, הנציח את זכרו של אסף בספר שירים שכתב. מתוך "קינה לאסף ליום השלושים": "באותו לילה קר / אפל, שחור ומר / עת תמו ההכנות / והורמו הדלתות, / בוודאי חייכת לכובע הפלדה / או לאפודת המגן הקרה, / גם הפעם לחשת 'אתגבר' / כפי סיסמתך במשבר. / שניות חולפות, מחשבות רצות, / על אם על אב, על חברים וחברות / על אח ואחות / על בית ולא רק על זאת. / פיצוץ אדיר, צלילה לתהום / אחוז להבות אש וחום / אתה עם חבריך ביסעור, אי שם / מכונה ושמן ומעל האדם..."

"C A R N E S" - בשרים על האש -סדנת אסאדו, קיבוץ ברור חיל כל שישי בהזמנה מראש. מספר המקומות מוגבל. כל השבוע לקבוצות בתיאום הסדנה כוללת: - הסברים על סוגי מקורות אש ושיטות צליה - הסברים על סוגי הבשרים ומה מתאים למי - הסברים על אופן ההכנה - הסברים ועשיה משותפת בהכנת צ'ימיצ'ורי, לחם שום, קאיפיריניה ולשים את הכל על האש. - כל ההסברים וההכנות נעשים מול המשתתפים וחלקם בהשתתפותם הפעילה. במהלך הסדנה "מנשנשים" לחם שום שהכנו במקום, חזה עוף בצ'ילי מתוק, קבבים וכל זה כדי להתלוות לשתיית הקאיפיריניה. אחרי כל ההסברים, הכנות ושתיה עוברים לחלק העיקרי, ארוחה בשרית הכוללת:אנטריקוט מיושן, פיקניה ,(תלוי זמינות), אסאדו ללא עצם (לכמות משתתפים של 15+ איש) פרגיות, צ'וריסוס, סלטים, אורז ושעועית שחורה (מאכל ברזילאי טיפוסי). כל הסדנה מלווה בהסברים על הנעשה, הלמה והכמה ... כל המוצרים והציוד של הסדנה הינם כשרים. בימי שישי ושבת מוזמנים להגיע ולהנות מארוחת אסאדו, בתיאום מראש