שביל שקמה- מאיבים לאור הנר

איך מגיעים? שביל שקמה בין אור הנר לצומת איבים נוסעים בכביש 232 המחבר בין צומת גבעתי לצומת שער הנגב.
בצומת איבים פונים לכיוון שער הכניסה למתחם. בצד ימין לפני השער נראה דרך עפר המשולטת ע"י הקק"ל ומפנה לכיוון חניון איבים.
המסלול: ניסע כ-1 ק"מ בתוואי המקיף את יער איבים מצפון, כאשר מימיננו שדות חקלאיים.
משם פונה הדרך מערבה (ימינה) אל ערוץ נחל קטן, שאותו נחצה על גבי מעביר מים.
ניסע עוד כ-300 מטר, ונפנה עם הדרך צפונה (ימינה).
משמאל לשביל נבחין בשטחי המרעה של קיבוץ אור הנר – החורף מתכסה המראה בפריחות בשלל צבעים וככל שנתקדם בשביל נבחין בצבע האדום והמבהיק של הכלניות המכסה את שטחי מרעה אלו.
בין שדות המרעה נבחין בשרידי כפר ערבי אחד משלושה כפרים שהיו כאן עד 1948.
שלושת הכפרים הללו נוצרו ללא אישור השלטונות בארץ ישראל – הגדול מבינהם היה הכפר נג'ד (את שרידיו נראה בהמשך הטיול, השני היה הכפר סומסום, או סייסמה (סומסום הקטנה) והכפר השלישי – אותו ניתן לראות מהשביל – לא נמצא במפות של 1946.
מה היה שם הכפר הייתה תעלומה במשך זמן רב.
עקיבא רונן מכפר עזה החליט שהוא יפתור את התעלומה וימצא מה שם הכפר.
עבר בין ותיקי האזור, חקר ובלש עד שמצא: הכפר המסתורי (ששרידיו לפנינו) נקרא מנסורה!
זה היה בעצם כפר חדש לחלוטין שנוצר בעקבות סכסוך בין חמולות בכפר נג'ד.
סכסוך שבעקבותיו עזבו את נג'ד חלק מתושביו והקימו כפר חדש במרחק קטן ממנו.
לכיוון הנכון של שם הכפר הפנה את עקיבא – יהודה שחור מקיבוץ ארז, רמז ראשון נמצא בספרו של אריה אפרת מדורות.
ואת סיפור הסכסוך מצא עקיבא בסופו של דבר בספרו של ינצי'ק (יעקב) גברי מניר עם, שהיה עד לאירוע.
כך חבר כל האזור, חיים ומתים כאחד, כדי לפתור את התעלומה.
המשך המסלול: נמשיך בדרך המתעקלת ימינה, מצדנו ערוצו המרשים של נחל שקמה, עצי תאנה מניבי פרי ועוד ומשמלאנו נפגוש בשדה מרעה רחב ידיים.
אם אנו בעיצומה של עונת הפריחה צפוי לנו מחזה מלבב – זה המקום להוציא מצלמות!
נמשיך בשביל, אל תוך חורשת האקליפטוסים, לצד הנחל המרשים.
נחל שקמה הוא מהגדולים שבנחלי מישור החוף.
אורכו 50 ק"מ. ראשיתו בסמוך ל קיבוץ להב, משם הוא יורד בערוץ מתון לכיוון צפון-מערב, עובר ליד קיבוץ דביר ויוצא אל מישור החוף.
הנחל נמשך לכיוון צפון-מערב, במקביל למסילת הרכבת מתל אביב לבאר שבע.
הוא חוצה את כביש 40, ועובר בשמורת טבע ובה מעיינות, סבך של צמחים ואתרים ארכיאולוגיים.
בסדרה של פיתולים הוא ממשיך את דרכו בסמוך ליישובים: תלמים, אור הנר וארז.
לרגליה המזרחיות של גבעת החול הגדולה של המושב נתיב העשרה פונה הנחל לכיוון צפון מערב, ומכאן הוא יורד בין מדרונות חוליים תלולים אל מאגר שקמה.
שביל נחל שקמה, עליו אנו נמצאים כעת הינו מיזם ליצירת ציר הטיול כחלק מתוכנית גדולה של שימור "מרחב שקמה" .
מרחב שיש בו ערכי נוף וסביבה: חולות נודדים, נופי ביתרונות ורכסי כורכר, ערוצי נחלים, נופי ספר המדבר, מרחב כפרי פתוח, ונופים חקלאיים.
נמשיך עם השביל עד למפגש עם שביל הכניסה לקיבוץ אור הנר.
אור הנר הוקם בחג סוכות, שנת 1957, ע"י קבוצת עולים מדרום אמריקה, שהתיישבו בתחילה על אדמות גבעות זייד, ליד טבעון.
גם היום מרבית תושבי הקיבוץ הנם ממוצא דרום אמריקאי, העוסקים בתעשייה, חקלאות ושירותי מזון (כולל מסעדה משובחת וקייטרינג איכותי).
קיבוץ אור הנר התקשט בשנים האחרונות במספר ציורי קיר מרשימים (מוראלים – אומנות דרום אמריקאית ייחודית), שנוצרו ע"י אומנים שהגיעו לביקור לרגל שנת החמישים לקיבוץ, מומלץ לבקר ולהתרשם, באופן עצמאי או ע"י סיור מודרך 050-7343300.
לסיום מומלץ לעצור במסעדת פטגוניה – גריל ארגנטינאי באור הנר, או במתחרותיה הברזילאיות בקיבוץ השכן ברור חיל.